תורת המשחקים: קבלת החלטות אסטרטגיות בעולם גלובלי

בעולם שהופך למקושר יותר ויותר, הבנת אינטראקציות אסטרטגיות היא חיונית להצלחה. תורת המשחקים מספקת מסגרת רבת עוצמה לניתוח מצבים שבהם תוצאת החלטתו של אדם תלויה בבחירותיהם של אחרים. מאמר בלוג זה יסקור את עקרונות היסוד של תורת המשחקים וידגים את יישומיה בהקשרים גלובליים שונים.

מהי תורת המשחקים?

תורת המשחקים היא חקר מודלים מתמטיים של אינטראקציה אסטרטגית בין סוכנים רציונליים. זהו כלי אנליטי רב עוצמה המשמש במגוון רחב של תחומים, כולל כלכלה, מדע המדינה, ביולוגיה, מדעי המחשב ואפילו פסיכולוגיה. ה"משחקים" הנחקרים אינם בהכרח למטרות פנאי; הם מייצגים כל מצב שבו התוצאות של יחידים (או ארגונים) תלויות זו בזו.

הנחת היסוד של תורת המשחקים היא שהשחקנים הם רציונליים, כלומר הם פועלים מתוך אינטרס אישי כדי למקסם את התגמול (payoff) הצפוי שלהם. "תגמול" מייצג את הערך או התועלת ששחקן מקבל כתוצאה מתוצאת המשחק. רציונליות זו אינה מרמזת שהשחקנים תמיד מיודעים באופן מושלם או שהם תמיד עושים את הבחירה ה"טובה ביותר" בדיעבד. במקום זאת, היא מציעה שהם מקבלים החלטות על בסיס המידע הזמין להם והערכתם את ההשלכות הסבירות.

מושגי מפתח בתורת המשחקים

מספר מושגי יסוד הם מרכזיים להבנת תורת המשחקים:

שחקנים

שחקנים הם מקבלי ההחלטות במשחק. הם יכולים להיות יחידים, חברות, ממשלות או אפילו ישויות מופשטות. לכל שחקן יש קבוצה של פעולות או אסטרטגיות אפשריות שהוא יכול לבחור מהן.

אסטרטגיות

אסטרטגיה היא תוכנית פעולה מלאה ששחקן ינקוט בכל מצב אפשרי במשחק. אסטרטגיות יכולות להיות פשוטות (למשל, תמיד לבחור באותה פעולה) או מורכבות (למשל, לבחור בפעולות שונות בהתאם למה שעשו שחקנים אחרים).

תגמולים

תגמולים הם התוצאות או הפרסים שכל שחקן מקבל כתוצאה מהאסטרטגיות שנבחרו על ידי כל השחקנים. תגמולים יכולים להתבטא בצורות שונות, כגון ערך כספי, תועלת, או כל מדד אחר של תועלת או עלות.

מידע

מידע מתייחס למה שכל שחקן יודע על המשחק, כולל הכללים, האסטרטגיות הזמינות לשחקנים אחרים, והתגמולים הקשורים לתוצאות שונות. ניתן לסווג משחקים כבעלי מידע מושלם (כאשר כל השחקנים יודעים את כל המידע הרלוונטי) או מידע לא מושלם (כאשר לחלק מהשחקנים יש מידע מוגבל או חלקי).

שיווי משקל

שיווי משקל הוא מצב יציב במשחק שבו לאף שחקן אין תמריץ לסטות מהאסטרטגיה שבחר, בהינתן האסטרטגיות של השחקנים האחרים. מושג שיווי המשקל המוכר ביותר הוא שיווי משקל נאש.

שיווי משקל נאש

שיווי משקל נאש, על שם המתמטיקאי ג'ון נאש, הוא אבן פינה בתורת המשחקים. הוא מייצג מצב שבו האסטרטגיה של כל שחקן היא התגובה הטובה ביותר לאסטרטגיות של השחקנים האחרים. במילים אחרות, אף שחקן אינו יכול לשפר את התגמול שלו על ידי שינוי חד-צדדי של האסטרטגיה שלו, בהנחה שהאסטרטגיות של השחקנים האחרים נשארות זהות.

דוגמה: שקלו משחק פשוט שבו שתי חברות, חברה א' וחברה ב', מחליטות אם להשקיע בטכנולוגיה חדשה. אם שתי החברות ישקיעו, כל אחת מהן תרוויח 5 מיליון דולר. אם אף חברה לא תשקיע, כל אחת מהן תרוויח 2 מיליון דולר. עם זאת, אם חברה אחת משקיעה והשנייה לא, החברה המשקיעה תפסיד מיליון דולר, בעוד שהחברה שאינה משקיעה תרוויח 6 מיליון דולר. שיווי המשקל נאש במשחק זה הוא ששתי החברות ישקיעו. אם חברה א' מאמינה שחברה ב' תשקיע, התגובה הטובה ביותר שלה היא להשקיע גם כן, ובכך להרוויח 5 מיליון דולר במקום להפסיד מיליון דולר. באופן דומה, אם חברה ב' מאמינה שחברה א' תשקיע, התגובה הטובה ביותר שלה היא להשקיע גם כן. לאף חברה אין תמריץ לסטות מאסטרטגיה זו, בהינתן האסטרטגיה של החברה השנייה.

דילמת האסיר

דילמת האסיר היא דוגמה קלאסית בתורת המשחקים הממחישה את אתגרי שיתוף הפעולה, גם כאשר הוא לטובת כולם. בתרחיש זה, שני חשודים נעצרים בגין פשע ונחקרים בנפרד. לכל חשוד יש את הבחירה לשתף פעולה עם החשוד השני על ידי שמירה על שתיקה, או לערוק על ידי בגידה בחשוד השני.

התגמולים בנויים באופן הבא:

• אם שני החשודים משתפים פעולה (שומרים על שתיקה), כל אחד מהם מקבל עונש קל (למשל, שנת מאסר אחת).
• אם שני החשודים עורקים (בוגדים זה בזה), כל אחד מהם מקבל עונש בינוני (למשל, 5 שנות מאסר).
• אם חשוד אחד משתף פעולה והשני עורק, העורק יוצא לחופשי, בעוד שמשתף הפעולה מקבל עונש כבד (למשל, 10 שנות מאסר).

האסטרטגיה הדומיננטית עבור כל חשוד היא לערוק, ללא קשר למה שהחשוד השני עושה. אם החשוד השני משתף פעולה, עריקה מניבה חופש במקום עונש של שנה. אם החשוד השני עורק, עריקה מניבה עונש של 5 שנים במקום 10 שנים. עם זאת, התוצאה שבה שני החשודים עורקים גרועה יותר עבור שניהם מאשר התוצאה שבה שניהם משתפים פעולה. זה מדגיש את המתח בין רציונליות אינדיבידואלית לרווחה קולקטיבית.

יישום גלובלי: ניתן להשתמש בדילמת האסיר כדי למדל מצבים שונים בעולם האמיתי, כגון מירוצי חימוש בינלאומיים, הסכמים סביבתיים ומשא ומתן מסחרי. לדוגמה, מדינות עלולות להתפתות לזהם יותר מהמגבלות המוסכמות עליהן בהסכמי אקלים בינלאומיים, למרות ששיתוף פעולה קולקטיבי יוביל לתוצאה טובה יותר עבור כולם.

סוגי משחקים

תורת המשחקים כוללת מגוון רחב של סוגי משחקים, לכל אחד מאפיינים ויישומים משלו:

משחקים שיתופיים מול לא-שיתופיים

במשחקים שיתופיים, שחקנים יכולים ליצור הסכמים מחייבים ולתאם את האסטרטגיות שלהם. במשחקים לא-שיתופיים, שחקנים אינם יכולים ליצור הסכמים מחייבים וחייבים לפעול באופן עצמאי.

משחקים סימולטניים מול סדרתיים

במשחקים סימולטניים, שחקנים מקבלים את החלטותיהם באותו הזמן, מבלי לדעת את בחירותיהם של השחקנים האחרים. במשחקים סדרתיים, שחקנים מקבלים את החלטותיהם בסדר מסוים, כאשר שחקנים מאוחרים יותר צופים בבחירותיהם של שחקנים מוקדמים יותר.

משחקי סכום-אפס מול משחקי סכום-לא-אפס

במשחקי סכום-אפס, רווח של שחקן אחד הוא בהכרח הפסד של שחקן אחר. במשחקי סכום-לא-אפס, ייתכן שכל השחקנים ירוויחו או יפסידו בו-זמנית.

משחקים עם מידע שלם מול משחקים עם מידע חסר

במשחקים עם מידע שלם, כל השחקנים יודעים את הכללים, את האסטרטגיות הזמינות לשחקנים אחרים ואת התגמולים הקשורים לתוצאות שונות. במשחקים עם מידע חסר, לחלק מהשחקנים יש מידע מוגבל או חלקי על היבטים אלה של המשחק.

יישומים של תורת המשחקים בעולם גלובלי

לתורת המשחקים יישומים רבים בתחומים שונים, במיוחד בהקשר של גלובליזציה:

יחסים בינלאומיים ודיפלומטיה

ניתן להשתמש בתורת המשחקים לניתוח סכסוכים בינלאומיים, משא ומתן ובריתות. לדוגמה, היא יכולה לסייע בהבנת הדינמיקה של הרתעה גרעינית, מלחמות סחר והסכמי שינוי אקלים. מושג ההשמדה ההדדית המובטחת (MAD) בהרתעה גרעינית הוא יישום ישיר של חשיבה מתורת המשחקים, שמטרתה ליצור שיווי משקל נאש שבו לאף מדינה אין תמריץ לפתוח במכה ראשונה.

אסטרטגיה עסקית גלובלית

תורת המשחקים חיונית לעסקים המתחרים בשווקים גלובליים. היא יכולה לסייע לחברות לנתח אסטרטגיות תחרותיות, החלטות תמחור ואסטרטגיות כניסה לשוק. הבנת התגובות הפוטנציאליות של מתחרים היא חיונית לקבלת החלטות מיטביות. לדוגמה, חברה השוקלת כניסה לשוק בינלאומי חדש צריכה לצפות כיצד שחקנים קיימים יגיבו ולהתאים את האסטרטגיה שלה בהתאם.

דוגמה: שקלו שתי חברות תעופה גדולות המתחרות בקווים בינלאומיים. הן יכולות להשתמש בתורת המשחקים כדי לנתח את אסטרטגיות התמחור שלהן ולקבוע את התעריפים האופטימליים לגבייה, תוך התחשבות בתגובות הפוטנציאליות של חברת התעופה השנייה. מלחמת מחירים עלולה לגרום לרווחים נמוכים יותר עבור שתיהן, אך אי-תגובה להורדת מחירים של מתחרה עלולה להוביל לאובדן נתח שוק.

מכירות פומביות והגשת הצעות

תורת המשחקים מספקת מסגרת לניתוח מכירות פומביות ותהליכי הגשת הצעות. הבנת סוגי המכירות הפומביות השונים (למשל, מכירה פומבית אנגלית, מכירה פומבית הולנדית, מכירה פומבית במעטפה חתומה) והאסטרטגיות של מציעים אחרים היא חיונית למקסום סיכויי הזכייה והימנעות מתשלום יתר. הדבר רלוונטי במיוחד ברכש בינלאומי ובהקצאת משאבים.

דוגמה: חברות המגישות הצעות למכרזים על פרויקטים של תשתית במדינות מתפתחות משתמשות לעיתים קרובות בתורת המשחקים כדי לקבוע את אסטרטגיית ההצעה האופטימלית. הן צריכות לשקול גורמים כמו מספר המתחרים, העלויות המוערכות שלהם וסובלנות הסיכון שלהם.

משא ומתן

תורת המשחקים היא כלי רב ערך לשיפור כישורי משא ומתן. היא יכולה לסייע לנושאים ונותנים להבין את האינטרסים של הצד השני, לזהות אזורים פוטנציאליים להסכמה ולפתח אסטרטגיות משא ומתן יעילות. מושג פתרון המיקוח של נאש מספק מסגרת לחלוקת רווחים באופן הוגן במשא ומתן, תוך התחשבות בכוח המיקוח היחסי של הצדדים המעורבים.

דוגמה: במהלך משא ומתן על סחר בינלאומי, מדינות משתמשות בתורת המשחקים כדי לנתח את התוצאות הפוטנציאליות של הסכמי סחר שונים ולקבוע את האסטרטגיה הטובה ביותר להשגת יעדיהן. זה כרוך בהבנת סדרי העדיפויות של המדינות האחרות, נכונותן לוויתורים וההשלכות הפוטנציאליות של אי-הגעה להסכם.

אבטחת סייבר

בעידן הדיגיטלי, תורת המשחקים משמשת יותר ויותר לניתוח איומי אבטחת סייבר ופיתוח אסטרטגיות הגנה. ניתן למדל התקפות סייבר כמשחק בין תוקפים למגנים, שבו כל צד מנסה להערים על השני. הבנת המניעים, היכולות והאסטרטגיות הפוטנציאליות של התוקף היא חיונית לפיתוח אמצעי אבטחת סייבר יעילים.

תורת המשחקים ההתנהגותית

בעוד שתורת המשחקים המסורתית מניחה ששחקנים הם רציונליים לחלוטין, תורת המשחקים ההתנהגותית משלבת תובנות מפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית כדי להסביר חריגות מרציונליות. אנשים מקבלים לעיתים קרובות החלטות המבוססות על רגשות, הטיות והיוריסטיקות, מה שעלול להוביל לתוצאות תת-אופטימליות.

דוגמה: משחק האולטימטום מדגים כיצד תחושת ההגינות של אנשים יכולה להשפיע על החלטותיהם. במשחק זה, שחקן אחד מקבל סכום כסף ומתבקש להציע כיצד לחלק אותו עם שחקן אחר. אם השחקן השני מקבל את ההצעה, הכסף מחולק כמפורט בהצעה. אם השחקן השני דוחה את ההצעה, אף שחקן אינו מקבל דבר. תורת המשחקים המסורתית חוזה שהשחקן הראשון צריך להציע את הסכום הקטן ביותר האפשרי ושהשחקן השני צריך לקבל כל הצעה, שכן משהו עדיף על כלום. עם זאת, מחקרים הראו שאנשים דוחים לעיתים קרובות הצעות שהם תופסים כלא הוגנות, גם אם זה אומר לא לקבל כלום. זה מדגיש את חשיבותם של שיקולי הגינות בקבלת החלטות אסטרטגיות.

מגבלות תורת המשחקים

בעוד שתורת המשחקים היא כלי רב עוצמה, יש לה כמה מגבלות:

• הנחות של רציונליות: ההנחה ששחקנים הם רציונליים לחלוטין אינה מציאותית לעיתים קרובות. אנשים מושפעים לעיתים קרובות מרגשות, הטיות ומגבלות קוגניטיביות.
• מורכבות: מצבים בעולם האמיתי הם לעיתים קרובות מורכבים ומערבים שחקנים רבים, אסטרטגיות ואי-ודאויות. מידול מדויק של מצבים אלה יכול להיות מאתגר.
• דרישות מידע: תורת המשחקים דורשת לעיתים קרובות מידע מפורט על התגמולים והאסטרטגיות של כל השחקנים, אשר ייתכן שלא יהיה זמין בפועל.
• כוח חיזוי: בעוד שתורת המשחקים יכולה לספק תובנות לגבי אינטראקציות אסטרטגיות, היא לא תמיד חוזה במדויק תוצאות בעולם האמיתי.

סיכום

תורת המשחקים מספקת מסגרת רבת ערך להבנת קבלת החלטות אסטרטגיות בעולם גלובלי. על ידי ניתוח האינטראקציות בין סוכנים רציונליים, היא יכולה לסייע ליחידים, חברות וממשלות לקבל החלטות מושכלות יותר ולהשיג תוצאות טובות יותר. בעוד שלתורת המשחקים יש מגבלות, היא נותרה כלי רב עוצמה לניווט במורכבויות של עולם גלובלי ומקושר. על ידי הבנת מושגי הליבה והיישומים של תורת המשחקים, תוכלו להשיג יתרון תחרותי בתחומים שונים, מיחסים בינלאומיים ועד לאסטרטגיה עסקית ואבטחת סייבר. זכרו לקחת בחשבון את מגבלות המודלים ולשלב תובנות התנהגותיות כדי לקבל החלטות אסטרטגיות מציאותיות ויעילות יותר.

לקריאה נוספת

• Game Theory: A Very Short Introduction מאת קן בינמור
• Thinking Strategically: The Competitive Edge in Business, Politics, and Everyday Life מאת אבינאש ק. דיקסיט ובארי ג'. ניילבאף
• Nudge: Improving Decisions About Health, Wealth, and Happiness מאת ריצ'רד ה. ת'אלר וקאס ר. סאנסטיין